למה יש בלבול בין תיקון 73 לתיקון 74
אם חיפשתם מידע על חובת הקלטת שיחות המכירה, כנראה נתקלתם בשני מספרים שונים לאותו חוק. זו לא טעות הקלדה של מישהו ולא שמועה: המקורות באמת חלוקים.
רוב הפרסומים — העיתונות הכלכלית, לשכת המסחר, עדכוני לקוחות של משרדי עורכי דין וספקי טלפוניה — מכנים את התיקון ״תיקון 73 לחוק הגנת הצרכן״. לעומתם, משרד עורכי הדין גורניצקי מפרסם את אותו תיקון בדיוק — אותו מועד אישור, אותו מועד פרסום, אותן חובות — תחת הכותרת ״תיקון מס׳ 74״. ובמקביל, פורטלים משפטיים כמו law.co.il מציגים תחת הכותרת ״תיקון 73״ דווקא תיקון אחר לחוק הגנת הצרכן, שעוסק בקבלה דיגיטלית ובשובר זיכוי.
במילים אחרות, קיימות בשטח לפחות שלוש תמונות עולם עקביות בפני עצמן — וכל אחת מהן מסתמכת על פרסום אמיתי.
לא הצלחנו להגיע לנוסח שפורסם בספר החוקים ולקרוא בעצמנו את מספר התיקון המודפס בכותרתו. כל מה שכתוב כאן מבוסס על מעקב אחר הליך החקיקה ועל השוואה בין פרסומים. לכן לא נכריז כאן ״הנכון הוא 73״ או ״הנכון הוא 74״ — נציג מה כל מקור אומר, נסביר מאיפה הפער נובע, ונראה לכם איך לאמת בעצמכם בשתי דקות.
מה בדיוק אושר ופורסם ביולי 2026
לפני שנתעסק במספרים, שווה לקבע את מה שאיש אינו חולק עליו. התיקון לחוק הגנת הצרכן, התשמ״א-1981, אושר בכנסת בקריאה שנייה ושלישית בליל 16–17 ביולי 2026, פורסם ברשומות ב-22 ביולי 2026, ונכנס לתוקף ב-22 במרץ 2027. השרים הרלוונטיים רשאים לדחות את התחולה בעד ארבעה חודשים נוספים לסוגי עסקים מסוימים.
אלה החובות שהוא קובע:
- הקלטה ויידוע — בשיחת מכירה מרחוק בעסקה של 750 ₪ ומעלה, בענפים המנויים בתוספת התשיעית לחוק, יש להודיע לצרכן בתחילת השיחה שהיא מוקלטת ושהוא זכאי לקבל את ההקלטה.
- שמירה — שנתיים אם נכרתה עסקה, ושישה חודשים לפחות אם לא נכרתה.
- מסירה — תוך 10 ימי עסקים מבקשת הצרכן, ללא תשלום בפעם הראשונה.
- סנקציה — עסק שלא מסר ייחשב בהליך אזרחי כמי שהודה בגרסת הצרכן, וההקלטה לא תתקבל כראיה מטעמו בלי רשות בית המשפט. לצד זאת נקבעו עיצומים כספיים של עשרות אלפי שקלים.
כל אלה נכונים בין אם מספר התיקון הוא 73 ובין אם 74. תיאור מלא של החובות נמצא במדריך המלא לחוק הקלטת שיחות המכירה.
תיקון הקבלה הדיגיטלית ושובר הזיכוי — התיקון שרץ במקביל
חוק הגנת הצרכן הוא אחד החוקים המתוקנים ביותר בספר החוקים הישראלי, ובכל רגע נתון נמצאים בהליכי חקיקה כמה תיקונים שונים לחלוטין זה מזה. אחד מהם, שנדון בערך באותה תקופה, עוסק בעולם אחר לגמרי: מסירת קבלה דיגיטלית לצרכן והסדרת שוברי זיכוי. אין לו שום קשר להקלטת שיחות — ובכל זאת הוא מופיע בפרסומים משפטיים כ״תיקון 73״.
כאן נמצא ההסבר הסביר ביותר לפער. מספר התיקון אינו נקבע בהצבעה במליאה אלא לפי סדר הפרסום ברשומות. כששני תיקונים מתקדמים במקביל ומתפרסמים בהפרש קצר, אף אחד לא יודע בוודאות, לפני רגע הפרסום, מי יקבל את המספר הבא. פרסום שנכתב לפני 22 ביולי 2026 — או על בסיס טיוטה — ינחש מספר; פרסום שנכתב אחריו יראה את המספר בפועל. אם תיקון הקבלה הדיגיטלית תפס את המספר 73, תיקון ההקלטות אמור לשאת את 74, וזה בדיוק מה שגורניצקי מפרסם.
הצעת חוק יכולה לשאת מספר אחד לאורך כל הליך החקיקה ולקבל מספר אחר לגמרי בפרסום. לכן ״מספר התיקון״ שמופיע בכתבה מיולי אינו בהכרח המספר שמופיע בספר החוקים — וזה נכון גם כשהכתבה מדויקת לחלוטין בכל שאר הפרטים.
מי אומר מה — טבלת המקורות
| המקור | איך הוא מכנה את התיקון | על מה הוא מדבר |
|---|---|---|
| עיתונות כלכלית וחדשות (יולי 2026) | תיקון 73 | חובת הקלטת שיחות מכירה |
| לשכת המסחר ועדכוני ספקי טלפוניה ותוכנה | תיקון 73 | חובת הקלטת שיחות מכירה |
| משרד עו״ד גורניצקי | תיקון 74 | אותו תיקון בדיוק — אותם תאריכים ואותן חובות |
| פורטלים משפטיים (למשל law.co.il) | תיקון 73 | תיקון אחר — קבלה דיגיטלית ושובר זיכוי |
שימו לב שאין כאן מקור אחד ״רשלן״. כל אחד מהם עקבי בתוך עצמו, ושלושתם יכולים להיות נכונים בו-זמנית אם אכן מדובר בשני תיקונים נפרדים שהתפרסמו בסמיכות. מה שחסר לכולם הוא בדיוק הדבר האחד שמכריע: הפניה לכותרת בספר החוקים מ-22 ביולי 2026.
הכרונולוגיה — מתזכיר 2020 ועד החוק שאושר
הבלבול הנוכחי הוא הסוף של דרך ארוכה, ולאורכה היוזמה נשאה יותר ממספר אחד:
- 2020 — הרעיון לחייב הקלטה של שיחות מכירה מרחוק עולה בתזכיר חוק, על רקע תלונות חוזרות על מכירות טלפוניות לקשישים ולאוכלוסיות פגיעות.
- השנים שאחרי — הצעות חוק בנושא מוגשות שוב ושוב ונגררות בין כנסות. בהקשר הזה אפשר למצוא התייחסויות למספרי תיקון שונים, ובהם תיקון 70 ותיקון 72. מספר של הצעת חוק הוא זמני מטבעו.
- 16–17 ביולי 2026 — הנוסח הסופי עובר בקריאה שנייה ושלישית.
- 22 ביולי 2026 — פרסום ברשומות. זה הרגע שבו מספר התיקון נקבע סופית.
- 22 במרץ 2027 — כניסה לתוקף, עם אפשרות לדחייה של עד ארבעה חודשים נוספים לסוגי עסקים מסוימים.
לכן חיפוש כמו ״הצעת חוק הגנת הצרכן תיקון 70 הקלטת שיחות״ מחזיר תוצאות אמיתיות לגמרי — הן פשוט מתארות שלב מוקדם יותר, ולא בהכרח את הנוסח שאושר.
ההסדר המקביל לבנקים, מבטחים וסוכני ביטוח
שכבה נוספת של בלבול מגיעה מכיוון אחר. חובת ההקלטה על בנקים, חברות ביטוח, סוכני ביטוח, נותני שירותים פיננסיים מפוקחים ומשווקים פנסיוניים בשיחות שיווק יזומות לא נכנסה דרך התוספת התשיעית לחוק הגנת הצרכן, אלא דרך תיקונים מקבילים בחוקי הפיקוח הענפיים.
המשמעות: לכל חוק פיקוח יש מספור תיקונים משלו, ולכן ״תיקון 73״ אינו הסימוכין הרלוונטי לגוף פיננסי מפוקח — גם אם התוכן המעשי דומה מאוד. אם אתם בענף הזה, הדף המדויק יותר עבורכם הוא חובת ההקלטה של סוכני ביטוח ויועצים פנסיוניים, ולמתווכי אשראי — הקלטת שיחות ליועצי משכנתאות ומתווכי הלוואות, שנכללים דווקא בתוספת התשיעית עצמה.
בדקו שהוא מדבר על ההסדר שחל עליכם: התוספת התשיעית לחוק הגנת הצרכן, או חוק פיקוח ענפי. עמוד שכותרתו ״תיקון 73״ עשוי לתאר חובה שאינה חלה עליכם — או תיקון אחר לגמרי.
באיזה מספר להשתמש — ואיך לאמת בעצמכם
התשובה תלויה במה שאתם עושים עם המספר:
- כשמחפשים מידע: חפשו ״תיקון 73״. כמעט כל התוכן בעברית נכתב תחת המספר הזה, ולכן הוא פשוט יביא לכם יותר תוצאות. שווה להריץ גם ״תיקון 74״, ועוד יותר טוב — לחפש לפי תוכן: ״חובת הקלטת שיחות מכירה 750 ₪״.
- כשמתייעצים עם עורך דין או רואה חשבון: תארו את התוכן ואת התאריכים, לא את המספר. ״התיקון לחוק הגנת הצרכן שפורסם ב-22 ביולי 2026, סף 750 ₪, נכנס לתוקף במרץ 2027״ מזוהה מיד וללא אי-הבנה.
- כשכותבים מסמך משפטי: כאן, ורק כאן, המספר באמת חשוב — בכתב טענות, בחוזה, בנוהל ציות שמפנה לסימוכין או במכתב לרשות. אל תעתיקו מספר מכתבה. אמתו אותו מול הנוסח בספר החוקים.
האימות עצמו קצר:
- 1היכנסו לאתר החקיקה של הכנסת וחפשו תיקונים לחוק הגנת הצרכן, התשמ״א-1981
- 2סננו לפי מועד הפרסום ברשומות — 22 ביולי 2026
- 3פתחו את חוברת ספר החוקים עצמה — מספר התיקון מודפס בכותרת החוק
- 4ודאו שזה החוק הנכון לפי התוכן — 750 ₪, תוספת תשיעית, שנתיים / שישה חודשים, 10 ימי עסקים
- 5שמרו את הקובץ ואת מספר החוברת ותאריכה בתיק הציות שלכם, כדי לא לחזור על הבדיקה
מה זה משנה בפועל לעסק שלכם — ומה לא
| מה אתם עושים | המספר משנה? | למה |
|---|---|---|
| נערכים תפעולית לחוק | לא | החובות, הסף והתאריכים זהים לחלוטין בשתי הגרסאות |
| מחפשים מידע ברשת | כמעט לא | 73 יביא יותר תוצאות; שווה לבדוק גם 74 |
| בוחרים מערכת הקלטה או ספק | לא | הדרישות הטכניות נגזרות מהתוכן, לא מהמספר |
| מנסחים כתב טענות, חוזה או נוהל ציות | כן | סימוכין שגוי פוגע באמינות המסמך — יש לאמת מול ספר החוקים |
| פונים לרשות או משיבים לתלונה | כן | עדיף לצטט את מועד הפרסום ואת הסעיף, ולא רק מספר תיקון |
השורה התחתונה: הוויכוח על המספר הוא ויכוח על התווית, לא על התוכן. עסק שממתין להכרעה במספור כדי להתחיל להיערך מבזבז את החודשים היקרים ביותר שיש לו — חיבור מרכזייה, הגדרת מדיניות שמירה ומחיקה והדרכת נציגים לוקחים חודשים.
שלוש החובות יישארו זהות: להקליט ולהודיע, לשמור לפי התקופה הנכונה, ולמסור תוך 10 ימי עסקים. קל שיחה מתחברת למרכזייה הקיימת ומבצעת את שלושתן אוטומטית — כולל תיוג עסקה שקובע את תקופת השמירה, מחיקה בתום התקופה ותיעוד של כל מסירה.
שאלות נפוצות
האם חוק הקלטת השיחות הוא תיקון 73 או תיקון 74?
רוב המקורות — עיתונות, לשכת המסחר וספקים — מכנים אותו תיקון 73 לחוק הגנת הצרכן, וזה גם המונח שבו כדאי לחפש. משרד עו״ד גורניצקי מפרסם את אותו תיקון בדיוק כתיקון 74. ההסבר הסביר הוא ששני תיקונים לחוק הגנת הצרכן התפרסמו בסמיכות, ומספר התיקון נקבע לפי סדר הפרסום ברשומות. אנחנו לא הצלחנו לקרוא את הנוסח בספר החוקים, ולכן איננו קובעים מי צודק — אבל התוכן, התאריכים והחובות זהים בשתי הגרסאות.
איזה תיקון בדיוק מחייב להקליט שיחות מכירה?
התיקון לחוק הגנת הצרכן, התשמ״א-1981, שמחייב עסקים בענפים המנויים בתוספת התשיעית להקליט שיחות מכירה מרחוק בעסקאות של 750 ₪ ומעלה, ליידע את הצרכן בתחילת השיחה, לשמור את ההקלטה שנתיים אם נכרתה עסקה או שישה חודשים לפחות אם לא, ולמסור אותה לצרכן תוך 10 ימי עסקים מבקשתו — ללא תשלום בפעם הראשונה.
מתי אושר החוק ומתי פורסם ברשומות?
הוא אושר בכנסת בקריאה שנייה ושלישית בליל 16–17 ביולי 2026, פורסם ברשומות ב-22 ביולי 2026, ונכנס לתוקף ב-22 במרץ 2027. השרים הרלוונטיים רשאים לדחות את התחולה בעד ארבעה חודשים נוספים לסוגי עסקים מסוימים.
איפה אפשר לקרוא את נוסח החוק המלא?
בחוברת ספר החוקים שפורסמה ב-22 ביולי 2026, שאליה אפשר להגיע דרך אתר החקיקה של הכנסת. שם גם מודפס מספר התיקון בכותרת. הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן מפרסמת חומרי הסבר נלווים. אלה המקורות הראשוניים היחידים שכדאי להסתמך עליהם במסמך משפטי.
האם השם ״תיקון 73״ שגוי, ולמה כולם משתמשים בו?
לא בהכרח שגוי — הוא פשוט שנוי במחלוקת. המספר הופיע בפרסומים כבר בשלב החקיקה, נתפס בכותרות החדשות מיולי 2026 והפך למונח שבו הציבור מחפש. גם אם יתברר שהמספר הרשמי הוא 74, ״תיקון 73״ יישאר השם המקובל בשיח. לצורכי חיפוש והבנה — השתמשו בו; לצורכי ציטוט במסמך משפטי — אמתו מול ספר החוקים.
עמוד זה הוא סקירה כללית של סוגיית מספור התיקון, עודכן לאחרונה: 19 באוגוסט 2026, ואינו מהווה ייעוץ משפטי. הנוסח המחייב הוא זה שפורסם בספר החוקים, והוא גם המקור היחיד להכרעה במספר התיקון. לפני ציטוט התיקון במסמך משפטי או קבלת החלטות עסקיות מומלץ להיוועץ בעורך דין המתמחה בדיני הגנת הצרכן.
נכתב על ידי צוות קל שיחה, מבית ביטומטיק פתרונות תוכנה בע״מ, על בסיס מעקב אחר הליך החקיקה והשוואה בין פרסומים. מקורות ראשוניים לבדיקה עצמאית: אתר החקיקה של הכנסת, הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן.